Please reload

Recent Posts

מה יש למחקר המדעי לומר על הרפואה הסינית?

November 2, 2017

1/1
Please reload

Featured Posts

הטיפול בדלקת בשד (מסטיטיס) באמצעות צמחי מרפא סיניים

September 15, 2017

רקע

מסטיטיס (Lactational Mastitis, Puerperal Mastitis) היא מצב בו ישנו דלקת ברקמת השד. היא מאופיינת בנפיחות, אדמומיות וכאב מקומי. מסטיטיס מתרחשת לרוב בשלושת החודשים הראשונים של ההנקה כאשר התסמין הראשון הינו הצטברות חלב בשד מפאת ריקון לקוי, ונובע לרוב מטראומה לפטמה שמובילה לנפיחות ודחיסה של תעלת חלב אחת או יותר. אם התסמינים הראשוניים נמשכים מעבר ל-12 עד 24 שעות, מתפתחת לרוב מסטיטיס זיהומי (כיוון שחלב אם מכילה חיידקים). מצב זה מאופיין בכאב, אדמומיות, חום ועייפות.[1]

 

אפידמיולוגיה – מעריכים כי בין 2 ל-10 אחוז מנשים מניקות מפתחות מסטיטיס.[2] השכיחות של מסטיטיס הדורשת אשפוז נמוכה. מחקר אחד עקב אחר קבוצה של 136,459 אימהות טריות, 127 נשים אושפזו בעקבות דלקת בשד, שכיחות של 9 ל-10,000.[3]

 

גורמים – דלקת בשד מתרחשת לרוב לאחר בעיות הקשורות להנקה, אשר מתבטאות לרוב להצטברות חלב ממושכת או ריקון חלקי/לקוי של השד,[4]:

  • חסימה חלקית של תעלות חלב. ריקון לקוי המוביל לתקיעות (סטאזיס) של החלב שמצוי לאחר החסימה

  • לחץ פיזי על השד (כגון, חזיה הדוקה או חגורת בטיחות)

  • יצור עודף של חלב

  • תדירות נמוכה של הנקות

  • פטמה סדוקה

  • גמילה מהירה מהנקה

  • סטרס ועייפות מתמשכים (אצל האמא)

  • תזונה לקויה (אצל האמא)

 

חיידקים מתפתחים בחלב העומד, דבר המוביל לדלקת זיהומית.[1] בהיעדר טיפול הולם, זיהום יכול להתפתח למורסה (אבצס) בשד. טיפול יעיל ומניעת הישנות של הדלקת תלויה בהתרת הבעיות שמצויינות לעיל.

תהליך ההיווצרות של מסטיטיס הינו מורכב ונוגעת ככל הנראה גם לאינטראקציות שאינן ברורות דיו, בין המיקרוביוטה שברקמת השד וגורמים גנטיים אישיים באישה.[5]

ניתן להפחית את סיכויי ההתפתחות של מסטיטיס על ידי ריקון מלא תדיר של השד וטכניקות הנקה יעילה.[6]

 

איור של אישה הסובלת מאבצס בשד. איור מן "Authoritative Manual of Surgery" (בסינית - 外科正宗), תחילת המאה ה-17.

 

 

מיקרוביולוגיה

סטפילוקוקס זהוב (Staphylococcus aureus) הוא הפתוגן השכיח במסטיטיס זיהומית. הזן העמיד של חיידק זה (MRSA) הופך לבעיה בטיפול במסטיטיס. [2,7] מחקר אחד הכלל 127 נשים שאושפזו בעקבות מסטיטיס, MRSA היה החיידק השכיח ביותר שנמצא בקרב נשים עם ובלי אבצס.

בין הפתוגנים השכיחים פחות הגורמים למסטיטיס זיהומי, נכללים סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes), אשריכיה קולי (Escherichia coli), מינים של בקטריואידים (Bacteroides), מינים של קורניבקטריה (Corynebacterium), וכו'.

במחקר אחד, חלב מ-192 נשים עם מסטיטיס  ו-466 נשים ללא מסטיטיס נאסף ותורבת. סטפילוקוקוס זהוב וקבוצת B סטרפטוקוקוס נמצא בשכיחות גבוהה בהרבה בקרב נשים עם מסטיטיס.[1] לעיתים קרובות נמצא סטפילוקוקוס זהוב כפתוגן הגורם למסטיטיס. [8-10]

 

תסמינים קליניים

מסטיטיס היא מצב בו שד האיש כואב, נפוח ואדמומי, ומתרחשת לרוב בשלושת החודשים הראשונים להנקה. לרוב, התסמין הראשוני הינו הצטברות חלב בשד מפאת ריקון לקוי, שנובע לרוב מטראומה לפטמה שמובילה לנפיחות ודחיסה של תעלת חלב אחת או יותר.

 

אם התסמינים הראשוניים נמשכים מעבר ל-12 עד 24 שעות, מתפתחת לרוב מסטיטיס זיהומי (כיוון שחלב אם מכילה חיידקים). [1] מצב זה מתאפיין בגודש מקומי, כאב, אדמומיות, נפיחות, חום של >38.3ºC של האם הטריה, ויתכן ייצור חלב מופחת. יתכנו ביטויים סיסטמיים כגון עייפות, צמרמורות, כאבי שרירים, וסימנים דמויי שפעת.

 

בשלבים הראשוניים יתכן והביטויים הקליניים יהיו מעטים וקלים. בשלבים מתקדמים, אזור השד הנגוע יהיה נפוח בליווי אדמומיות עורית גלויה לעין. במקרים אלו יתכן ובלוטות הלימפה באזור בית השחי יהיו נפחות, ויתכן כאב מקומי.

 

אבחון

האבחון של מסטיטיס מתבסס על הביטויים הקליניים ובדיקות מעבדה אינן נדרשות.

 

תרבית חלב האם עוזרת בבחירת האנטיביוטיקה המועדפת לטיפול. תרבית חשובה בעיקר במקרים בהם הזיהום חמור, נרכש בעת שהות בבית החולים, או כאשר אין תגובה לטיפול אנטיביוטי ראשוני.[6,11] תרבית דם נדרשת רק במקרים של זיהום חריף.

בדיקת הדמיה נדרשת במקרה ולאחר 48 עד 72 שעות לאחר הטיפול אין הטבה. במקרים אלו, אולטראסאונד היא הבדיקה המועדפת לגילוי אבצס בשד. [12-16]

 

טיפול

טיפול ראשוני במסטיטיס שאינה חמורה כוללת טיפול סימפטומטי להפחתת כאב ונפיחות (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, חבישה וקומפרס קר) וריקון מלא של השד (באמצעות הנקה, שאיבה, ו/או עיסוי השד). אין צורך לחדול מהנקה.[6,9-11,13,17,18]

טיפול במסטיטיס זיהומית (בה הסימפטומים נמשכיים מעבר ל-12 עד 24 שעות, עם חום) כרוך בשיטות שהוזכרו לעיל, בתוספת של אנטיביוטיקה כנגד סטפילוקוקוס זהוב.[8,9,11,12,18-27]

 

המידע אודות היעילות של הטיפול במסטיטיס לוקה בחסר. מחקר תצפיתי אחד דווח כי ריקון מלא של השד העלה את סיכויי ההצלחה של הטיפול ל-50% והפחית באופן משמעותי את משך הסימפטומים. תוספת של אנטיביוטיקה לריקון השד העלה את סיכויי ההצלחה לכדי 96%.[9]

 

היה ואין הטבה קלינית תוך 48 עד 72 שעות, יש לבצע בדיקת אולטרסאונד על מנת לבחון אם קיים אבצס.

 

טיפול אנטיביוטי

תרבית חלב האם עוזר בבחירת האנטיביוטיקה המתאימה. תרבית חשובה בעיקר במקרים בהם הזיהום חמור, נרכש בעת שהות בבית החולים, או כאשר אין תגובה לטיפול אנטיביוטי ראשוני.[6,11] תרבית דם נדרשת רק במקרים של זיהום חריף.

משך הטיפול האופטימלי טרם נקבע. נטילה ל-10 עד 14 ימים מפחיתה את סיכויי הישנות הדלקת, אך טיפולים קצרים יותר (5 עד 7 ימים) מספיקים בחלק מהמקרים, בהם ישנה הטבה מהירה. לאחר ההטבה בסימנים הקליניים ובהיעדרם של תסמינים סיסטמיים, ניתן לעבור מהזנה אנטיביוטית ורידית לנטילה אוראלית.

 

מניעה – לנשים הרות עם היסטוריה של מסטיטיס, יתכן ונטילה של פרוביוטיקה לקטובצילוס (Lactobacillus) לקראת סוף ההריון מפחיתה את הסיכויים להישנות. מחקר אחד שכלל 108 נשים הרות עם היסטוריה של מסטיטיס זיהומית גילה שהישנות מסטיטיס בקרב נשים שלקחו לקטובצילוס סאליווריוס (Lactobacillus salivarius) היא נמוך משמעותית מאלו שקיבלו פלצבו (25 אל מול 57 אחוז).[5]

לא ידוע אם טיפול פרוביוטי מועיל גם .לנשים שאין להן היסטוריה קודמת של מסטיטיס.

 

הישנות – הישנות, כלומר הופעה חוזרת של המחלה לאחר סיום הטיפול, של מסטיטיס אינה שכיחה, אך יכולה לנבוע מטיפול אנטיביוטי חלקי ו/או המשך שימוש בטכניקות הנקה שלא מביאות לריקון מלא של השד. במקרה של מסטיטיס חוזרת ונישנת באותו מקום ו/או שאינה מגיבה לטיפול אנטיביוטי, יש לבדוק את ההיתכנות של סרטן שד דלקתי.

 

טיפול בצמחי מרפא סיניים

התיעוד הראשון של אבצס בשד במקורות הרפואיים מסין מופיע בספר "Handbook of Prescriptions for Emergencies", (בסינית 肘後備急方), מן המאה הרביעית לספירה. בספר זה כבר מוזכר צמח עיקרי לטיפול בדלקת בשד שמקורה בהצטברות חלב, Taraxacum Mongolicum (הנקרא בסינית Pu Gong Ying), קרוב משפחה של שן הארי. הצמח משמש למצבים של נפיחות, גודש ודלקת, עם או בלי זיהום, עם או בלי מוגלה, ויש לו זיקה למערכת העיכול והנשימה, ואזור החזה בפרט. משתמשים בו לטיפול בשלל מקרים כגון, דלקת הלחמית, חזרת, היפרגליקמיה, דלקת הקבה, שלשול, דלקת הכבד, דלקת בתוספתן, זיהומים בדרכי השתן, מחלה דלקתית של האגן, מורסות, דלקת הלוע, לימפדניטיס, דלקת שקדים, ברונכיטיס, וכד'.

 

הטיפול במסטיטיס באמצעות צמחי מרפא דורש הבחנה בין מספר מופעים קליניים שונים שנמצאים בהתאמה לחומרת הדלקת. בשלב הראשון ישנו גודש ונפיחות בשד כתוצאה מהצטברות חלב, וכאב מקומי. שלב שני כולל חום סיסטמי, עייפות, אדמומיות נראה לעין. שלב שלישי כולל הפרשה של מוגלה ו/או הימצאותה של מורסה. כל אחד מהמופעים הקליניים המוזכרים – נוסף על סימפטומים אישיים בכל מקרה פרטני –  ידרוש הרכב צמחים שונה.

מלבד Pu Gong Ying, צמחים נוספים שימושיים במצב של מסטיטיס הינם:

Scutellaria baicalnsis (Huang Qin), Lonicera japonica (Jin Yin Hua), Frichosanthes kirilowii (Tian Hua Fen),  Citrus reticulata (Chen Pi), Forsythia suspensa (Lian Hiao), Bupleurum chinensis (Chai Hu)

 

ישנם מחקרים קלינים אודות יעילות הטיפול במסטיטיס בצמחי מרפא, אך כמות הראיות, כמו גם איכותם, מוגבלת. מחקר אחד מסין בחן את הטיפול במסטיטיס באמצעות צמחי מרפא בלבד, עם קבוצת מדגם של 50 נשים. הגיל הממוצע של הנשים היה 25, ורובן היו אימהות טריות. היארעות המסטיטיס היה בממוצע כ-6 שבועות לאחר הלידה.[28] ל-70% מן הנשים הייתה החלמה תוך מספר ימים. ל-20% הייתה הטבה משמעותית בסימפטומים (ללא פירוט נוסף), ול-10% מהנשים לא הייתה הטבה מהטיפול הצמחי.

 

Pu Gong Ying, הצמח מיובש בשלמותו. צמח בעל אפיניות לחזה ומשמש גם במקרים של סרטן השד.

 

סיכום

עבור נשים רבות שיסבלו במהלך תקופת ההנקה מדלקת בשד, שיפור בטכניקת הנקה ו/או עיסויים של השד עשויים לפתור את הבעיה. לאחר שאלו נוסו ולא הניבו פתרון מספק יתכן ועליך לשקול טיפול נוסף. אנטיביוטיקה הוא טיפול שנותן מענה הולך בהרבה מקרים, אך נשים רבות סובולות מהישנות המסטיטיס גם לאחר טיפול אנטיביוטי, או, שמסיבות שונות אינן מעוניינות בטיפול אנטיביוטי. נשים אלו יכולות לשקול בהחלט טיפול בצמחי מרפא.

 

References

  1. Kvist LJ, Larsson BW, Hall-Lord ML, et al. The role of bacteria in lactational mastitis and some considerations of the use of antibiotic treatment. Int Breastfeed J 2008; 3:6.

  2. Committee on Health Care for Underserved Women, American College of Obstetricians and Gynecologists. ACOG Committee Opinion No. 361: Breastfeeding: maternal and infant aspects. Obstet Gynecol 2007; 109:479.

  3. Stafford I, Hernandez J, Laibl V, et al. Community-acquired methicillin-resistant Staphylococcus aureus among patients with puerperal mastitis requiring hospitalization. Obstet Gynecol 2008; 112:533.

  4. Foxman B, D'Arcy H, Gillespie B, et al. Lactation mastitis: occurrence and medical management among 946 breastfeeding women in the United States. Am J Epidemiol 2002; 155:103.

  5. Fernández L, Cárdenas N, Arroyo R, et al. Prevention of Infectious Mastitis by Oral Administration of Lactobacillus salivarius PS2 During Late Pregnancy. Clin Infect Dis 2016; 62:568.

  6. Department of child and adolescent health and development. Mastitis: Causes and management. World Health Organization 2000. http://whqlibdoc.who.int/hq/2000/WHO_FCH_CAH_00.13.pdf (Accessed on August 17, 2009).

  7. Schoenfeld EM, McKay MP. Mastitis and methicillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA): the calm before the storm? J Emerg Med 2010; 38:e31.

  8. Dixon JM, Khan LR. Treatment of breast infection. BMJ 2011; 342:d396.

  9. Thomsen AC, Espersen T, Maigaard S. Course and treatment of milk stasis, noninfectious inflammation of the breast, and infectious mastitis in nursing women. Am J Obstet Gynecol 1984; 149:492.

  10. Amir LH. Breast pain in lactating women--mastitis or something else? Aust Fam Physician 2003; 32:141.

  11. Spencer JP. Management of mastitis in breastfeeding women. Am Fam Physician 2008; 78:727.

  12. Dixon JM. Breast abscess. Br J Hosp Med (Lond) 2007; 68:315.

  13. Prachniak GK. Common breastfeeding problems. Obstet Gynecol Clin North Am 2002; 29:77.

  14. Berens PD. Prenatal, intrapartum, and postpartum support of the lactating mother. Pediatr Clin North Am 2001; 48:365.

  15. Kvist LJ, Rydhstroem H. Factors related to breast abscess after delivery: a population-based study. BJOG 2005; 112:1070.

  16. Dener C, Inan A. Breast abscesses in lactating women. World J Surg 2003; 27:130.

  17. Academy of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol #4: mastitis. Revision, May 2008. Breastfeed Med 2008; 3:177.

  18. Jahanfar S, Ng CJ, Teng CL. Antibiotics for mastitis in breastfeeding women. Cochrane Database Syst Rev 2013; :CD005458.

  19. BMJ Best Practice. Mastitis and breast abscess: Management - Approach. http://bestpractice.bmj.com/best-practice/monograph/1084/treatment/step-by-step.html (Accessed on March 23, 2017).

  20. Jahanfar S, Ng CJ, Teng CL. Antibiotics for mastitis in breastfeeding women. Cochrane Database Syst Rev 2009; :CD005458.

  21. Dixon JM. Breast infection. In: ABC of Breast Diseases, Dixon JM (Ed), Blackwell Publishing, Oxford 2006. p.19.

  22. Dixon JM, Bundred NJ. Management of disorders of the ductal system and infections. In: Diseases of the Breast, Harris JR, Lippman ME, Morrow M, Osborne CK (Eds), Lippincott Williams & Wilkins, Philadelphia 2004. p.47.

  23. Hughes LE, Mansel RE, Webster DJT. Miscellaneous conditions. In: Benign Disorders and Diseases of the Breast: Current Concepts and Clinical Management, Hughes LE, Mansel RE, Webster DJT (Eds), Edward Arnold, London 2000. p.231.

  24. Arroyo R, Martín V, Maldonado A, et al. Treatment of infectious mastitis during lactation: antibiotics versus oral administration of Lactobacilli isolated from breast milk. Clin Infect Dis 2010; 50:1551.

  25. World Health Organization. Mastitis: Causes and management. WHO, Geneva 2000. http://www.who.int/maternal_child_adolescent/documents/fch_cah_00_13/en/ (Accessed on March 28, 2017).

  26. National Institute for Health and Care Excellence. Postnatal care up to 8 weeks after birth - Changes after publication. https://www.nice.org.uk/guidance/CG37/chapter/Changes-after-publication (Accessed on March 23, 2017).

  27. Amir LH, Academy of Breastfeeding Medicine Protocol Committee. ABM clinical protocol #4: Mastitis, revised March 2014. Breastfeed Med 2014; 9:239.

  28. Huang WX, The use of Tong-Ru-Yin formula for the treatment of acute mastitis, an analysis of 50 cases. China Journal of Pharmaceutical Economics, 2012; 2:272

 

Tags: